סיפורי בדים

או

בא ארוג ברגליו

אגדת בית הבד

"ימים רבים ישבו בדד הבדים

מה שהפך לחרושת שמועות וסיפורי בדים

לחשו שם על מיטה חמה מוצעת

כריות בצבעים על ספה ונחת

דברו על מפיות רקומות לשולחן וילון לחלון

העלו אפשרויות של כסות לגוף או לבית.

אומנות הבדים

רכה, חמה, מקופלת.

והבדים-

התכרבלו בחלקתם,

לא קראו לכל אחד

זה עניין של תחושה ורגישות

חמימות רכות ויצירתיות

או שאתה מתחבר אליהם או שאתה לא בעניין

אבל כשהגיעה שעתם הגדולה לא ידעו הם את נפשם

יצאו לאור גאים במגוון.

א-ר-י-ג-י-ם

ואז הפכו בהינף מספרים לה-ר-ו-ג-י-ם

מפוצלים, קצוצים, פזורים, חסרי משמעות

הפיצול החריף למול פני הפוטנציאל

חלקים מול שלם

כלום מול משמעות

היו רגעים של חידלון, קטיעה וניתוק.

כמו ספר שהתפזרו פרקיו.

כמו בובה שפורקו אבריה.

פיסות מלאות תחושה- במצב עלוב

שפע של צבע- ונעדר שילוב

סיוט הפיצול

הגיע לקיצו

במה שנדמה כנס

מגנט השלמות העולמי,

פעל את פעולתו

ויד נעלמה קרבה פיסות

בחרה חיבורים

בניה

והבנה

מצאה משמעות

טובה

ואהבה

וסיפור בדים חדש

עלה על המדף

התסכול הדף

הצלחה קטף

והבד שבו עטף ועטף ועטף .